תוכן

ד) ונחזור לבאר ענין זה היטב, הנה בתפלת לחש, העמדנו ליעקב בנצח דז"א, ולרחל בהוד דז"א. ועתה בחזרת ש"ץ העמידה, כונתינו עתה היא להעלותה יותר למעלה, ולהעמיד ליעקב בחסד דז"א, ורחל בגבורה דז"א. ועיין בתפלת ר"ה בדרוש א', שכתבנו שם בענין השינויים, שיש בין השבתות וי"ט, ומשם תבין היטב ענין עמידת זו"ן, זה בנצח וזה בהוד. וכבר נתבאר במ"א, כי סיבת היות יעקב ורחל למטה בנה"י דז"א הוא, לפי שהיסוד דאימא מגיע עד החזה דז"א, והאורות סתומים, ולכן אין יעקב ורחל יוצאין, אלא מן החזה ולמטה, שהאורום מגולים. ונמצא שהכתר שלהם הוא, בשני שלישים תחתונים המגולים שבת"ת דז"א, וחב"ד שלהם הם, כנגד ג' פרקים עליונים דנה"י דז"א.